לנשום בין
לנשום בין הקבוצות , נשארו יומיים : מלון-צבא, שטיחים ורודים ופגודה שצריך לזחול כדי להגיע אליה
Русская версия ниже …
לילה במלון לנוסעי עסקים - חוויה ייחודית. בין 19:00 ל-21:00 המקום מתנהל בקצב שמתחרה ברכבת התחתית של טוקיו בשעת השיא: תור לכביסה (שבו גרביים נשטפים ברצינות של טקס סמוראי), ואז מעבר מתואם לאונסן. במקלחת - "מסיבה" שקטה בלי קריוקי, רק קולות שפשוף ואנחות שביעות רצון. בבוקר החנייה מתרוקנת - כולם נסעו לעבודה, ורק הקופסה הנאמנה שלי, הניסאן דייז, מחכה בסבלנות, כאילו יודעת: היום מחכה לנו הרפתקה.
חמשת האגמים של פוג'י מקבלים את פנינו במתינות: השיבא-זקורה פורחת רק ב-30%, כאילו מתביישת. "אל תמהר", לוחש השטיח הוורוד, "הנופים היפים עוד לפנינו". פוג'י, כמובן, התחבאה בעננים, אבל האם זו סיבה לדיכאון?
אראקוראיאמה - מקום שבו תיירים מתקבלים לא בשלטי הכוונה, אלא בשלטים עם "חניה - 500 ין". התושבים המקומיים הפכו כל מטר פנוי לשטח עסקי: הנה סבתא משכירה מקום מול המוסך, שם שכן מציע "נוף אקסקלוסיבי לפגודה" (פלוס תה במתנה).
ההפתעה האמיתית חיכתה בהמשך - 100500 מדרגות לפגודה המפורסמת. הטיפוס הזכיר אימון נינג'ה: "רק עוד דקה... עוד קצת... אוי אלוהים, מי המציא את המדרגות האלו?!" הנוף מלמעלה היה שווה את המאמץ - אפילו בלי פוג'י. ומתחת, בחנייה, הקופסה שלי כנראה דאגה: "איפה הוא? אולי מוכרי המזכרות חטפו אותו?"
הירידה, תה חם מהמכונה, וההבנה: יפן יפהפייה דווקא ברגעים האלה - כשהפרחים הוורודים, הסבתות העקשניות ופוג'י הקפריזית מתחברים יחד לפאזל מושלם.
P.S. הקופסה סלחה לי על הטיול הארוך. אבל נראה שבפעם הבאה היא תדרוש פיקדון על דאגה.
#Aboutbusinesshotelsjapan #fuji #Japaninhebrew